כשהחיים נכנסים לנו לעסק.
להיות עצמאית בלי החיים האישיים זה בלתי אפשרי, הכל מעורבב ביחד.
אבל מה עושים כשהחלק הפחות נעים של החיים נכנס לנו לעסק?
בחגים השנה זה קרה אצלי באופן דרסטי.
הבת הקטנה שלי נפצעה ועברנו איתה ימים מטלטלים שלשמחת כולם, הסתיימו בבשורות טובות וחזרה לשיגרה.
רציתי לברוח איתה (ועם האחים שלה) לאי בודד, לחבק ולא לעזוב.
רציתי רק שקט ובטחון.. גם אחרי שחזרה הביתה והיינו כולם שוב ביחד.
כשחזרתי לעבוד זה עדיין היה איתי, היה לי קשה להתנתק.
זה קורה לכולנו, אין לנו שליטה על אירועי החיים, במיוחד לצערי לאירועים הפחות ואפילו לא טובים.
בתור בעלות עסקים, החיים שלנו שלובים תמיד עם העסק.
אנחנו זה העסק והעסק הוא אנחנו.
אז איך ממשיכים?
איך שומרים על תנועה?
